שם הפרשה מטות-מסעי. "מטות" מורה תוקף וחיזוק, ו"מסעי" מורה על ההילוך והנסיעה בעילוי אחר עילוי, ועד שדרגה הקודמת נחשבת כמו "מצרים". וז"ש "אלה מסעי בנ"י אשר יצאו מארץ מצרים", שכ"ז שלא הגיעו עדיין לא"י לא יכלו לנוח ולהשאר במקומם, ועד שהרגישו דעדיין צריכים לצאת "מארץ מצרים"! וההוראה: ביחד עם העמידה בתוקף בנוגע לעניני תומ"צ, צריך להוסיף בעבודתו בעילוי אחר עילוי, עד שזוכים לגאולה האמיתית והשלימה, שאז תהיו כל העליות בקדושה גופא, כולל גם מצד העבודה דקו השמאל, מדת הגבורה, שעי"ז העלי' בקדושה היא בהתגברות הכי גדולה. ובזמן הגלות – זוהי עבודת התשובה שהיא העבודה עם קו השמאל, שמתבטא גם בזה שכל עבודתו הוא באופן ד"כפליים לתושי'", שהיא הכנה לגאולה, וזהו הקשר לשם החודש "מנחם-אב", שעיקר ה"שטורעם" וההתחלה הוא "מנחם" (אף שניתוסף לאח"ז), שבגימ' צמח דקאי על משיח. וע"י ההחלטות טובות בענינים אלו זוכים ל"מיד הן נגאלין", ומתחיל ה"מסע" "עם ענני שמיא" לעבר הירדן המערבי.

משיחת אור לר"ח מנ"א ה'תשמ"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2025

The name Matos signifies strength and firmness, while Masei signifies journeying and advancing from level to level, to the point that the previous level is considered like “Egypt.” This is why the verse says, “These are the journeys (in the plural) of the Jewish people who left the land of Egypt” – because as long as they hadn’t yet reached Eretz Yisroel, they could not rest or remain in place, to the extent that they felt they still needed to leave “the land of Egypt.” The lesson is that alongside standing firmly in matters of Torah and mitzvos, one must also increase in his divine service, rising from level to level until meriting the true and complete Redemption, at which time all the elevations will be within holiness itself, including through the service associated with the left side, the attribute of Gevurah, which brings the utmost intensity to the elevation within holiness. During the time of exile, this is the service of teshuvah, the service of the left side, which is also expressed in the fact that all one’s efforts are in a manner of “a double portion of wisdom,” which prepares for the Redemption. This is the connection to the name of the month, Menachem-Av, where the beginning and main focus is on the word “Menachem” (despite the fact that this part of the name was added later) whose numerical value “Tzemach,” which refers to Moshiach. And by making firm positive resolutions in these matters, we will merit that “they are immediately redeemed,” and the “journey” will begin “with heavenly clouds” toward the western side of the Jordan.

Excerpt from sichah of Rosh Chodesh Menachem-Av 5748

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=23-07-2025

לזכות בנציון מאיר הלוי בן חי' שרה שי' וויינבוים ליום הולדת שלו כ"ז תמוז
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות‏

הוראה ממאמר המשנה "הוי גולה למקום תורה": במשך ימי הקיץ ישנם רבבות מבני ישראל שנוסעים "מארצך וממולדת ומבית אביך", מקום מגורם הקבוע עם כל הנוחיות וכו', וגולים ל"קאָנטרי" שאין שם כלל את כל הנוחיות שבבית ומ"מ קוראים לזה "מנוחה"!..., וכאן רואים כחו של רצון - ע"י שמשתכנעים שייהנו מזה - הופכים ענין של גלות וצער לענין של תענוג! אבל לאחכ"ז אי"ז הבית הקבוע שלהם ובמילא זהו ענין של "הוי גולה", ואשר לכן עליהם לדאוג לעשות את המקום "מקום תורה"! ועאכו"כ שכן הוא בנוגע למחנות קיץ, שכמו שעל האחראים לדאוג לבריאות גופם של הילדים (ואדרבה - בריאות ילדים חשובה עוד יותר משל מבוגרים), כמו"כ עליהם לדאוג שהמחנה קיץ תהי' "מקום תורה"!, וזה מתחיל ע"י שהם מראים בזה דוגמא חי'!

ב' חלקים משיחת מוצש"ק פ' קרח, ג' תמוז ה'תשל"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2025

The Mishna states, “Exile yourself to a place of Torah”: During the summer, thousands of Jews travel “from your land and from your birthplace and from your father’s house” – from their homes where they are settled and have all the comforts, they exile themselves to the “country,” where they lack all those comforts, and yet they call it relaxing…Here we see the power of will: by convincing themselves to enjoy it, they transform a matter of exile and discomfort into something enjoyable. However, since being in the country is not the same as being at home, it still constitutes “exiling yourself,” and therefore they must ensure that it is to a “place of Torah.” And all the more so in the summer camps: just as the staff must take care of the children’s physical health (and children’s health is even more important that of adults), they must also make sure that the summer camp is a “place of Torah,” and it begins by showing the children a living example.

2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Korach, 3 Tammuz 5738

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=22-07-2025

לע"נ מרת ציפא רחל בת ר' אלי'הו ע"ה קרינסקי ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת חתנה ובתה ר' זאב הכהן וזוגתו מרת פריידא הינדא שיחיו טייטלבוים

*

לע"נ מרת רחל בת ר' אהרן ע"ה ליום היארצייט שלה כ"ו תמוז. תנצב"ה

1) כתיב "פקודי ה' ישרים משמחי לב", וקאי על לימוד הלכות שבתורה בכלל. ומ"מ ישנם ענינים שבהם מודגשת ענין השמחה. דאע"פ ש"שמחה של מצוה" היא מצד קיום רצונו ית', שזה שווה בכל המצוות, אבל השמחה צריכה לחדור גם את השכל, וזה בא בעיקר ע"י שזה ענין של שמחה גלוי' גם עפ"י הבנת השכל. מבין ענינים של שמחה גלוי' שבתורה, מתאים בימים אלו, בין המצרים, לימוד הלכות גאולה, ובמיוחד, מכיון שמדובר בימי חורבן ביהמ"ק – הלכות בנין המקדש, וגם ירושלים – העיר הנבחר לבנין המקדש, "ציון (ירושלים) במשפט תפדה". דהנה אע"פ שדובר על הצעה זו בשנה מסויימת, אבל היא עדיין קיימת כ"ז שטעם ההצעה קיים. 2) ה"צריך עיון גדול" איך מתאים מ"ש אדמו"ר האמצעי בקשר למאורעות של ימי הביניים ש"לא תקום פעמיים צרה" ר"ל עם מה שעבר דורנו – אסור שזה יפגע ח"ו בבטחון בה', ש"לא ינום ולא יישן שומר ישראל" (גם) הנמצאים באה"ק, שנתן ה' לכאו"א מישראל, ובביאת המשיח – יקבל כ"א את חלקו. ומזרזים א"ז ע"י לימוד התורה וקיום המצוות מתוך בטחון עצום בהקב"ה, ואז יראו בנחמת ציון וירושלים מיד.

ב' חלקים משיחת מוצש"פ פינחס מבה"ח מנחם-אב ה'תשל"ח

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2025

(1) The verse says in Tehillim, “The orders of Hashem are upright, causing the heart to rejoice,” referring generally to the study of halacha. Nevertheless, there are some areas where joy is particularly emphasized, because although the joy of a mitzvah derives from fulfilling Hashem’s will, which is equal in all mitzvos, the joy must also permeate the intellect, and this occurs primarily when it comes to Torah topics that openly involve joy. One such topic is the halachos of the Redemption, which is particularly appropriate during the Three Weeks, especially the laws pertaining to the building of the Beis Hamikdash and those pertaining to Yerushalayim, the city chosen for building the Beis Hamikdash – “Tzion (Yerushalayim) will be redeemed through justice.” Although the suggestion to study these laws during the Three Weeks was made in a certain year, the suggestion remains in force as long as the reason behind it remains in place. (2) Much examination is required to explain how the Mitteler Rebbe’s statement that after the persecution of the Middle Ages, “the trouble will not rise twice” accords with the events endured by this generation. Nevertheless, this must not chas v’shalom diminish one’s trust in Hashem, Who is the “Guardian of the Jewish people Who neither slumbers nor sleeps, including for those in the Holy Land, which Hashem gave to every Jew, each of whom will receive their portion of the Land with the coming of Moshiach. This will be hastened by studying Torah and doing mitzvos with tremendous trust in Hashem, and then the Jewish people will witness the consolation of Tzion and Yerushalayim immediately.

2 excerpts from sichah of Motzaei Shabbos parashas Pinchas, 5738

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=21-07-2025

הוראה מהציווי שבשני דפ' מטות "החלצו מאתכם אנשים.. לתת נקמת ה' במדין וגו'"" אדה"ז מבאר ש"מדין" הוא מלשון "ריב ומדון" – היפך האחדות ח"ו בין בנ"י, וקליפה זו היא "מקור התהוות הרע" – התחלת האפשרות למצב של חסרון ח"ו בעניני תומ"צ. וזהו תוכן הציווי "החלצו מאתכם וגו'" – שכאו"א מישראל צריך לעשות כל התלוי בו כדי לבטל את הענין ד"מדין" ולהביא לידי אהבת ישראל, וזוהי "נקמת ה'" – זה ענין שנוגע להקב"ה עצמו! ועוד ענין בזה: במלחמת מדין "לא נפקד ממנו איש" – כל בנ"י חזרו ממלחמה זו בשלימות!, ועד"ז כאשר יהודי הולך לעסוק במלחמת מדין ברוחניות מובטח לו שישוב בשלימות בגופו ובנשמתו ואפי' בממונו! וע"י ההוספה באהבת ישראל מזרזים את הגאולה.

משיחת יום ב' פ' מטות, ט"ז תמוז ה'תשד"מ, ב"יחידות" כללית להאורחים שיחיו שהגיעו לי"ב-י"ג תמוז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2025

The verse states in sheini of parashas Matos, “Arm from among you men…to wreak Hashem’s vengeance on Midian...”; the Alter Rebbe explains that “Midian” comes from the word riv u’madon (strife and discord), the opposite of unity, chas v’shalom, among the Jewish people. This kelipah is the “source of the existence of evil” – the beginning of the possibility for a deficiency, chas v’shalom, in Torah and mitzvos. This is the meaning of the command to “Arm from among you…”: every Jew must do everything in their power to nullify “Midian” and to bring about Ahavas Yisroel and Achdus Yisroel. And this is “Hashem’s vengeance” – it concerns Hashem Himself. Another aspect here is that in the war against Midian, “not one man was missing from us,” they all returned intact from the war; similarly, when a Jew wages the spiritual war against Midian, he is guaranteed to return with his body, soul, and property intact. And by increasing in Ahvas Yisroel, we hasten the coming of the Redemption.

Excerpt from sichah of Monday, parashah Matos, 16 Tammuz 5744 – Yechidus Klalis for the visitors to the Rebbe for 12-13 Tammuz

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=20-07-2025

בכל מעמד ומצב, בגשמיות ו/או ברוחניות, יכול כל יהודי להתנהג באופן של חיות בעצמו ו"להחיות" את הסביבה, ומתוך שמחה! למרות הענינים הבלתי-רצויים שרואה אצל אחרים. כי אף שבנוגע להתנהגות בלתי-רצוי' שלו אינו יכול לטעות, אם רק עושה חשבון-צדק וכו', אבל בנוגע לאחרים הרי "אין אדם יודע מה שבלבו של חבירו", ושייך שמה שנראה לו בזולת התנהגות כבלתי-רצוי' ה"ז מפני שלא יודע מה הלה חשב בשעת מעשה, ואולי היתה לו מחשבה כזו שמבטלת את חומר המעשה (והרי רק לדיין "אין [לו] אלא מה שעיניו רואות" ועליו לפסוק את הדין ולהעניש וכו' עפ"י מה שעיניו רואות). ומכיון שהדבר בספק – הרי מוטל עליו החיוב (מדרבנן עכ"פ) "הוי דן את כל האדם לכף זכות". ובמילא ברור שלמרות התנהגות הזולת עליו להיות בשמחה גדולה. ובדאי שכן צ"ל אם גישה זו תגרום לו לעזור לזולת, מתחיל מטובה בגשמיות.

משיחת וא"ו תשרי ה'תשל"ז

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2025

No matter one’s physical or spiritual state, every Jew has the ability conduct himself in an enlivened manner and to bring vitality to his surroundings, and to do it with joy. This applies even when one sees undesirable conduct in those around him, because, while one can make no mistake regarding his own failings (provided that he makes an honest accounting etc.), when it comes to someone else, “A person does not know what is in his fellow’s heart.” Thus, even when he sees undesirable conduct in another Jew, he doesn’t know what that Jew is thinking in the moment, and perhaps his thought nullified the severity of the deed. (It is only a judge who “has only what his eyes see,” and who must render judgment and administer punishment etc. according to what his eyes see.) And since there is doubt as to the other Jew’s deed, one is obligated to “judge every person favorably.” Accordingly, it is clear that despite the other Jew’s conduct, one must be in a state of great joy, and this is certainly the case when such an approach will lead him to help the other person, beginning with helping him physically.

Excerpt from sichah of 6 Tishrei 5737

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=18-07-2025

לע"נ ר' משה ב"ר יהודה אריה לייב ע"ה דרוק ליום היארצייט שלו כ"ב תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.

א' מהחמשה דברים שאירעו בשבעה עשר בתמוז הוא ש"בוטל התמיד", וזה קשור עם חמישי דפ' פינחס שמדובר שם על הציווי של הקרבן תמיד וכו'. וי"ל שבקריאת פ' התמיד, ש"כל העוסק בתורת עולה כאילו הקריב עולה", מרומז התיקון לביטול התמיד וכו'. ויש לקשר זה גם עם המאורע של "הובקעה העיר", כי הנקודה התיכונה והנשמה של כל העיר‏ – ‏ירושלים‏ – ‏היא ביהמ"ק, והנקודה של ביהמ"ק היא הקרבת הקרבנות, אשר, התחלת וסיום הקרבנות הוא עם קרבן תמיד של בוקר ושל צהריים! (ע"ד ענין ה"חומה" שסובבת ומקיפה את הענינים שבתוך העיר וכו'). ועוד‏.

‏משיחת יום ה' דפ' פנחס, י"ז בתמוז ה'תשמ"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2025

One of the five events that occurred on 17 Tammuz is the cessation of the Tamid offering. This has a special connection to chamishi of parashas Pinchas, which discusses the commandment of the Tamid offering, and being that “Whoever engages in studying the law of the Olah offering is considered as though he brought an Olah offering,” reading the Parashas HaTamid in the Torah also contributes to the undoing of cessation of the Tamid offering. This can also be connected to the fact that on 17 Tammuz the city was breached: the essential point and soul of the entire city of Yerushalayim is the Beis Hamikdash, and the essential point of the Beis Hamikdash is the bringing of the korbanos, which begin and end every day with the Tamid offering in the morning and afternoon (similar to a wall that surrounds and encompasses everything in the city etc.).

Excerpt from sichah of Thursday, parashas Pinchas, 17 Tammuz 5749

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=17-07-2025

לזכות מנחם מענדל בן שיינא שי' ליום ההולדת שלו כ"א תמוז
לשנת ברכה והצלחה, ואריכות ימים ושנים טובות

הוראות ממ"ש בשלישי דפ' פינחס בנוגע לחלוקת הארץ: 1) מצד א' "לרב תרבה נחלתו ומעט תמעיט נחלתו" – הנהגה עפ"י שכל, ומצד שני "אך בגורל יחלק את הארץ" – הנהגה שלמעלה מן השכל. וההוראה: מצד אחד דורשת התורה שהנהגתו של יהודי תהי' ע"פ טבע, אבל ביחד עם זה צריך יהודי לדעת ולגלות את האמת, שהטבע עצמו הוא למעלה מן הטבע – אלקות. 2) הענין ד"חלוקת הארץ" כפשוטו הוא שכל א"י לגבולותי' ניתנה לכאו"א מישראל, כפי שכבר הובטח ב"ברית בין הבתרים", "ברית" שאי-אפשר לשנותה! והדגשה מיוחדת בנוגע לנשי ישראל, ש"היו מחבבות את הארץ" שלכן באו (בנות צלפחד) אל משה ותבעו חלק בארץ ישראל, והבקשה התמלאה! ועד"ז בכל דור ובכל זמן צריכות הנשים לגשת לנשיא דורנו, ולמסור "פדיון" שרצונן ותביעתן לקבל חלק בארץ! ואז עונה להן נשיא הדור שיביא את טענתן ותביעתן לפני הקב"ה, והקב"ה מקבל את הבקשה! וזוכים תיכף ומיד לבואו של "פנחס זה אלי'" שיבשר על בואו של משיח צדקנו.

ג' חלקים משיחת ליל ג' פ' פינחס, ט"ו תמוז ה'תשמ"ו, ביחידות כללית להאורחים שיחיו

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2025

(1) The verse states (in shelishi of parashas Pinchas), “You must give a larger inheritance to the large [tribe] and you must give a smaller inheritance to a smaller one,” an approach based on reason. But at the same time, it says, “Nonetheless, the land must be divided by lot,” an approach that transcends reason. The lesson is that while the Torah requires a Jew to conduct himself according to nature, at the same time a Jew must know and reveal the truth – that nature itself comes from Hashem. (2) When the land was divided up (in fulfilment of Hashem’s promise during the Bris Bein Habesarim – a covenant that cannot be altered), we find that the Jewish women had an even greater love for Eretz Yisroel than the men, and therefore Tzelofchad’s daughters came to Moshe to demand and request a portion in the land, and their request was fulfilled. Similarly, in every generation and every era, the women must approach the Nasi of the generation with a pidyon stating that their desire and demand is to receive a portion in the land. Then, the Nasi of the generation will bring their demand to Hashem, and Hashem will accept it. Thus we will immediately merit the coming of “Pinchas, who is Eliyahu,” to herald the coming of Moshiach Tzidkeinu.

3 excerpts from sichah of Monday night, parashas Pinchas, 15 Tammuz 5746 – Yechidus Klalis for visitors

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=16-07-2025

לע"נ הרה"ח ר' פנחס בן הרב יהושע ע"ה קארף ליום היארצייט שלו כ' תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנו ר' מנחם מעדל שי' קארף

*

לזכות שמעיה אבטליון בן שרה שי'

1) ההוראה לבנות ישראל בזמננו מהסיפור בפ' פינחס אודות בנות צלפחד שממנו למדו חז"ל שאצל בנות ישראל היתה חיבת הארץ יותר מאשר אצל בני ישראל: כאשר "מפני חטאינו גלינו מארצנו" ורואים את חורבן ביהמ"ק גם בא"י – העבודה היא שתהי' תשוקה שיחזור להיות מעמד ומצב של גילוי אלקות, ענינה של א"י אשר "תמיד עיני ה' אלקיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה", דהיינו, לפעול בכל פרט ובכל ענין שיהי' ניכר ש"הנה ה' נצב . . ומביט וכו'". 2) כ"ק מו"ח אדמו"ר הנהיג שבזמן הקיץ נוסעים הבחורים וכמה אברכים לבקר במקומות שונים לדבר אודות עניני יהדות וכו', והרבי נשיא הדור מעורר רחמים שיצליחו גם באופן שישארו אח"כ פירות ופירי-פירות. כאשר התחלת הנסיעה היא מתוך התוועדות חסידית ומתוך המרחב של נשיא ישראל – מתנהלת הנסיעה כולה באופן של הרחבה. ולכן יאמרו הנוסעים "לחיים" ותהי' נסיעתם באופן ש"בשמחה תצאו . . ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רינה, וכל עצי השדה ימחאו כף".

ב' שיחות דהתוועדות יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט

ל"הנחה פרטית" או התרגום ללה"ק של השיחה: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2025

(1) Our Sages derive from the story (in Parshas Pinchas) of Tzelofchad’s daughters that the Jewish women of that time had greater love for Eretz Yisroel than the men. The lesson for Jewish women in our times is that during exile, when one sees the destruction of the Beis Hamikdash, even within Eretz Yisroel itself – the task is to feel a longing to return to the state of revelation of G-dliness, which is the special quality of Eretz Yisroel, the land that “the eyes of Hashem your G-d are upon it from the beginning of the year to the end of the year.” This means that it should be visible in every aspect of her home that “ “Behold, Hashem stands… and watches” etc. (2) The Rebbe, my father-in-law, the Rebbe, instituted that during the summer months, the bochurim and young married men should travel to various places to speak about Yiddishkeit, etc., and the Rebbe, the Nasi of the generation, arouses mercy that they should succeed, and in such a way that will also leave behind fruits and fruits of fruits. When the journey begins with a chassidishe farbrengen and from within the expansiveness of the Nasi of the Jewish people Israel—the entire journey is conducted in a manner of expansiveness. Therefore, those traveling should say l’chaim, and their journey should be in the manner of “For with joy shall you go forth…the mountains and the hills shall burst into song before you, and all the trees of the field shall clap hands.

2 sichos from farbrengen of Sunday, parashas Pinchas, 13 Tammuz 5719

For a transcript in English of the Sicha: https://thedailysicha.com/?date=15-07-2025

לע"נ ר' פייוויל ב"ר יצחק ע"ה ליום היארצייט שלו י"ט תמוז. ת.נ.צ.ב.ה.
נדבת בנו ר' חיים שי' טאני