דברים שלמדתי משירלי יובל יאיר :

הפודקאסט שלה ״ להנות מהדרך ״ הוא בעצם פגישה ושיחה על חווית החיים של המרואיין
המסננת או במילים אחרות מצפן המרואיינים שלה הוא הסקרנות שלה.
ממאיר שליו היא למדה על אומנות הסבלנות וזה שריר שהיא שוקדת לטפח אותו.
היא אומרת על עצמה בהקשר של המטפלת ש - אתה מטפל כמו האדם שאתה
וגבולות הטיפול משמעותיים בעיניה בעיקר מצידו של המטופל
כי לפני ואחרי הכל היא לא האישיו בטיפול.
היא מתקוממת על זה שרואים בה את נושאת דגל החיוביות
היא יודעת גם לשבת בתוך העצב ומנגד מצלמת לתודעה שלה כל הזמן את הטוב.
יש לה קהילת שרירים מאוד מפותחת שעוזרת לה בתוך עולם של גם וגם
והרשות להיות בעולם הגם וגם זה חסד שקיבלה מהבית שגדלה בו.

אומרים עליה שהיא יודעת ללמד לעומק בקלילות ושזו אחת המחמאות הכי שוות שקיבלה.
חוץ מזה דיברנו כמובן על מסיכות ולמרות שהייתה שם התנגדות בהתחלה
היא התפוגגה כשהחלפנו את הדיבור על מסכות בדיבור על שינויים
אלו שהסכימה לקבל אותם, ואלו שקשה לה לוותר עליהם.
השהייה תחת מסכת הגבס הייתה מקום מוכר לה
למה ?
כי הוא בעצם גרם לה שהות במקום שטוב לה איתו - בתוך עצמה.
ואז התהפכו קצת היוצרות ומבלי משים ואולי כן שירלי התיישבה לכמה דקות בעמדת המראיינת
נו, סוג של התגשמות חלום שעזר לי גם להבין ולהסביר

את הסיפור שלי עם מסכת הגבס
ומה בעצם הפודקאסט הזה בשבילי .
ודיברנו גם עוד על האושר והאישור שלצידו
ובשביל זה שוט תלחצו פליי ומקווה שתהנו .
תודה שירלי על שיחה לא מובנת מאליה בכלל.