פרשת וירא היא הפרשה הרביעית בתורה, אחרי פרשות בראשית, נח ולך-לך.

הפרשה פותחת בהכנסת האורחים החמה של אברהם אבינו לאוהל שלו. זה שיעור גדול בצדקה, ביחס לזולת ובחסד - שמעצב את חיינו עד היום. חלק מה"אלגוריתם" של העם היהודי התעצב כאן, בסיפור המכונן הזה.

כדאי לשים לב לכל המילים בפרשה שמתארות כמה אברהם הזדרז לעשות חסד. הוא רץ, הוא הזדרז. הוא מלמד אותנו לעשות דברים בהתלהבות, באהבה, בזריזות: השאלה היא לא רק מה אתה עושה, אלא איך אתה עושה. מה גורם לנו להתלהב? האם נתינה לאחרים יכולה לשמח אתכם ולהלהיב אותנו?

בהמשך הפרשה, מסופר על לידת יצחק. לשרה ולאברהם יש סוף סוף בן שימשיך אותם. אבל בהמשך מתוארת גם עקידת יצחק, שמסתיימת בכך שאלוקים מכריז: "אל תשלח ידך אל הנער". אלוקים לא רוצה קורבנות של בני אדם, חלילה. הוא רוצה שיצחק, וכולנו, נחיה ונמשיך את המורשת.

הפרשה מתארת גם כיצד נחרבה העיר סדום, עיר שהיו בה הרבה רוע, אלימות ושחיתות. העיר סדום היא ממש סמל של חושך, מול האוהל של אברהם, שהיה בית של נתינה ואור. שנזכה להמשיך את דרכו המאירה של אברהם.

הסיפור של תיבת נח שאנחנו מכירים מהגן - הוא הרבה יותר עמוק ומשמעותי. מה הוא מלמד אותנו, כאן ועכשיו? הצטרפו לשיעור השבועי של סיון רהב-מאיר.

1. ברוכים הבאים, פרשת נח היא הפרשה השנייה בתורה, אחרי פרשת בראשית. בפרשה מופיע הסיפור המפורסם על המבול, ממנו ניצלו רק מי שהיו בתוך תיבת נח. 2. רבים חושבים שהפרשה עוסקת רק במבול, וזה לא נכון. בהמשך הפרשה מסופר על הקשת בענן והיציאה מהתיבה, וגם כל סיפור מגדל בבל, על האנושות שניסתה להגיע לשמיים ולבסוף התפזרה לכל עבר.

3. וַיֹּאמֶר ה' לְנֹחַ: "בֹּא אַתָּה וְכָל בֵּיתְךָ אֶל הַתֵּבָה". לפעמים, כשיש מבול, צריך להתכנס פנימה, אל תוך תיבה. פרשנינו מסבירים שזוהי קריאה לכל אחד מאיתנו: מהי תיבת נח שלך? בעידן של חרדות, הסחות דעת, טרדות, בתחושה שלפעמים העולם הוא מבול אחד גדול, מה נותן לנו עוגן וחוסן? מה מקור השלווה והעוצמה שלנו? פרשנים רבים מציינים שהשבת היא תיבת נח של ימינו.

4. "צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךְ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ". לפעמים צריך לדעת מתי להיכנס לתוך התיבה, וגם מתי לצאת ממנה אל העולם. זה איזון עדין, של התכנסות פנימה

ויציאה החוצה.

5. אנחנו עדיין בפרשות האוניברסליות, לפני שהעם היהודי מופיע. בסוף הפרשה מוזכר אברהם אבינו, ובשבוע הבא בפרשת "לך לך" הוא יעלה על בימת ההיסטוריה וילמד אותנו איך לפעול מתוך מסגרת של עם. העם היהודי ייוולד.

משדר הכנה ליום הכיפורים: עם אביב אלוש בריאיון אישי מיוחד על יום כיפור ועל החזרה בתשובה, עם הבן שתרם כליה בעקבות אבא שלו, עם נער שהקים ארגון שנלחם בהתאבדויות, עם רופאה מעוטף-עזה שחייה ניצלו, עם סיור בכותל המערבי. יום כיפור, מוזמנים להתכונן עם סיון רהב-מאיר ושלל אורחים.

1. יום כיפור יחל ביום רביעי אחר הצהריים, עד יום חמישי בערב. מומלץ לבדוק את שעות ההתחלה והסוף של הצום, בארץ ובעולם. אלה כ-25 שעות יוצאות דופן, ללא אכילה ושתייה, ללא נעלי עור, ללא סלולרי ומסחר ומכוניות ועוד, אבל עם הרבה "כן". עם תפילה, מחשבה והתחדשות.

2. זהו יום של סליחה, מחילה וכפרה. יום שמכריז: אפשר לתקן. אם נרצה, יש לנו הזדמנות להתחיל מחדש, בין אדם למקום ובין בין אדם לחברו. בספר ויקרא נאמר על יום כיפור: “כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי ה’ תִּטְהָרוּ”.

3. בכל רחבי העולם היהודי זהו יום שיא של נוכחות והשתתפות בתפילות, החל מ”כל נדרי”, התפילה שפותחת את הצום ועד תפילת הנעילה, קריאת “שמע ישראל” ותקיעת השופר בסופו. מבתי כלא ועד בסיסים צבאיים ומרכזים רפואיים, וכמובן בבתי הכנסת, בפארקים וברחבי הערים, אנשים מכל המגזרים והגילאים מגיעים. כדאי לשים לב למי שאולי לא מוצא את מקומו ולעזור לו. והשנה, זהו יום משמעותי במיוחד לרבים, ויש כל כך הרבה מילים בתפילה שכאילו מתארות את השנה שעברנו, ואת התקוות והתפילות שלנו לשיפור ותיקון בכל התחומים.

4. הדלקת הנרות בכניסת יום הכיפורים היא מיוחדת, ומברכים בה שתי ברכות: “בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל שבת ושל יום הכיפורים”, וגם: “בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהֶחֱיָינוּ וְקִיַּמְנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמַן הַזֶּה”. לפני כניסת הצום אוכלים סעודה מפסקת. יש ברכה שההורים מברכים בה את ילדיהם (“ברכת הבנים”). יש הנוהגים ללבוש בגדים לבנים. אצל יוצאי אשכנז, יום כיפור הוא אחד מארבע הפעמים בשנה שבהן קוראים תפילות יזכור על קרובים שהלכו לעולמם.

5. יום כיפור הוא היום היחיד בשנה שיש בו חמש תפילות: ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה. ובמוצאי יום כיפור נהוג לחבר מצווה למצווה, לכן נוהגים להתחיל לדבר על בניית הסוכה ואפילו לבנות אותה בפועל, כהכנה לחג הבא.